5.8.2014

יום הולדת


לראשונה בעשור האחרון אני מוצאת את עצמי באדישות מוחלטת לקראת יום הולדתי; בשנים האחרונות ההתרגשות ולילות חסרי השינה (עד כדי כך) התחלפו בתחושות של מה לעזאזל ״אמורים״ לעשות ביום ההולדת ומחשבות עמוקות עם עצמי איך להעביר את היום בצורה הכי ״כייפית״ ו״מיוחדת״ שאפשר. כנראה שהגעתי לגיל בו יום ההולדת הופך לעוד סתם יום, סוג של נקודת ציון בחייך, לאו דווקא חיובית (כי בינינו, מי לא רוצה להישאר צעיר לנצח?).

אני בת 26. וואו. בצעירותי הגיל הזה נשמע לי כל כך מבוגר ואילו עכשיו? גיל 35 נראה לי כמו ה-20 החדש, או לפחות אני מקווה כך כי בקרוב אני שם. ניסיתי לחשוב אם יש משהו שאני רוצה - לקנות, לעשות, לאכול או כל צורת פועל חיובית כזו או אחרת, אך שום אופציה לא נראתה לי מספיק מעניינת או הכרחית. אם בעבר הרכבתי ״וויש ליסט״ כבר כמעט שנה לפני יום הולדתי, היום הרשימה הזו מסתכמת בעוד ״בורד״ שיצרתי ב- Pinterest. 

עם זאת, הגיע היום בו אני חושבת שאני יכולה איכשהו לענות על השאלה: ״מה ארצה להיות כשאהיה גדולה״ ומדובר בהישג מרגש הרבה יותר מבחינתי. החלטתי לנסות ולא לשבור את הראש במחשבות על ״מה יהיה הכי מגניב לעשות״ או ״מה יצטלם ממש טוב ויזכה להכי הרבה לייקים באינסטגרם״ ופשוט להתמקד בלהמשיך ליהנות, לזרום, ללמוד ולהתפתח מידי יום ולחגוג כאילו כל יום הוא יום חג. קלישאה, אך כנראה שזו תופעת לוואי של הגיל. 

להלן תמונה בה נתקלתי אתמול אשר גרמה לי לזכרונות נעימים מילדותי ולידיעה כי כנראה שהאהבה שלי לאופנה התחילה מגיל מאוד צעיר. 


לחיי ימים שלווים, מלאים כיף, חוויות, ריגושים וכמובן - שיק.
-הילה-


2 comments:

  1. גם אני לא מתרגשת מימי הולדת
    התחיל אצלי גם מגיל 26 חחחוהיום אני בת 28
    אני אפילו לא מספרת ולא מזכירה לסביבה שיש לי יום הולדת, מי שיודע/שם לב שיהיה חחחח
    פשוט לא מעניין אותי....

    השבמחק
    תשובות
    1. הייתי בטוחה שאנחנו באותו הגיל :) ומאז ומתמיד אהבתי ימי הולדת אבל כנראה שזו תופעה טבעית שעם הגיל זה כבר לא מרגש :)

      מחק

תמיד כיף לשמוע מה שיש לכם לומר :)