17.11.2010

Ebay Love





היום אדבר על נושא שמאוד קרוב לליבי - קניות דרך האינטנרט. מי שמכיר אותי באופן אישי, יודע שאני מאוד מאוד בעייתית עם בגדים. יש מספר לא מבוטל של חנויות שאני מחרימה כי אני פשוט 'מפחדת' להיתקל במישהי עם אותו הבגד. כן, יש לי חרדה שכזו ולכן אני נרתעת מחנויות 'בתפוצה גבוהה' כדוגמת זארה. חרדה זו הובילה אותי לגלות עולם קסום ומושלם של בגדים שככל הנראה הסיכוי שאראה אותם על מישהי כאן הוא כמעט ואפסי, אך עם זאת קיים.. כמובן שאני מדברת על המצאת השנה/עשור/יקום - EBAY.

כל הזכויות שמורות לי :) (C)
I HEART EBAY
You're more than welcomed to use it and spread your love
(BTW - the hearts above are me design as well. GO ME)

לדעתי, הגעתי לאתר לראשונה בהיותי בת 16 פחות או יותר כאשר הייתי גרופית לא קטנה של להקת ווסטלייף (Westlife). חרשתי את האינטרנט בחיפוש אחר מוצרים של הלהקה ומה לא הזמנתי? מאות פוסטרים, בובת ברבי של חבר להקה, דיסקים , סינגלים, דיוידים, ואפילו חולצה שמאוד מאוד אהבתי. הוצאות אלו הסתכמו באלפי שקלים מיותרים , אך עם זאת בגילוי מרגש ומשמעותי שלא היה לי מושג כמה ישנה את חיי בעתיד.


אז את הקניות הראשונות שלי ברשת ביצעתי באמצעות כרטיס האשראי של אבי (בכל זאת, הייתי בת 16-17) אבל מהר מאוד הבנתי שרצוי שיהיה לי כרטיס אשראי בינלאומי כמה שיותר מהר, מאמינה שזה קרה לקראת גיל 18 , אם זכרוני לא מטעה בי (סביר שכן). כפי שאמרתי תחילה קניתי בעיקר פריטים של ווסטלייף, בהמשך קניתי נגן MP3, ואחרי שקצת הבנתי יותר את האתר ואיך הוא בדיוק עובד גיליתי את הקטע הכי כייפי וקסום בו - קניית בגדים, נעליים, אקססוריז ומה לא.


כשהייתי בתיכון רוב מה שהזמנתי היה טישרטים, או חולצות של A&F (אברקרומבי אנד פיטץ') שאז נחשבו ה-ד-ב-ר וואטאבר אפילו בעיניי. כיום אני לא מבינה על מה ולמה ההתלהבות ...
בהמשך עברתי לקניית מגפיים - מי שמפחד להזמין נעליים מהאינטרט, מגפיים או נעליים סגורות זה אחלה פיתרון מאחר ותמיד עדיף לקנות מידה גדולה יותר, ובמקרה הכי גרוע שמים גרב עבה וזה מספיק. לעומת זאת- סנדלים, נעלי בובה או כפכפים מעולם לא לקחתי את הסיכון כי זה יותר מידי מסובך בעיניי.


השוס הגדול ביותר - את שמלת הנשף שלי הזמנתי באיביי. התאהבתי בה ממבט ראשון, אלוהים יודע למה. הזמנתי אותה מאוסטרליה הרחוקה, לא זוכרת באיזה סכום אבל בטח שלא בארבע ספרות כפי שכיום (ואז) בנות בנות 18 הוציאו על שמלה. זה היה מהלך מרגש, אך בסוף הסתבר לי שהשמלה הייתה מעט (הרבה) שקופה - לא נעים. אני שוקלת האם להראות תמונות שלי עם השמלה, אני חושבת שאמנע- אבל אולי אם תישארו עד הסוף תגלו הפתעה. מי יודע..




מאז, אני ואיביי בלתי נפרדים. גם אחרי שפרצו לי לחשבון וקנו מוצרי תינוקות בשווי אלפי שקלים (קיבלתי החזר כספי כמובן), פתחתי משתמש חדש ורכשתי עשרות פריטים. קנייה באיביי היא חוויה. אמנם אני כבר שונאת ומתעצלת ללכת לדואר (אני נחשבת לקוחה די קבועה במקום) אך ברגע שאתה רואה את החבילה ופותח אותה - זה כמו חג המולד. זה מרגש, זה כיף. זה כמו הימור - יש סיכוי של 50 אחוז שיצליח מאוד ותהיה הכי מרוצה בעולם, ויש סיכוי , לא פחות גדול שלא יצליח לך, אבל העיקר ניסית. 70% מהפריטים שהזמנתי מהאינטנרט מנוצלים / נוצלו היטב, ומה שלא הייתי מרוצה מצא את עצמו אצל אנשים אחרים שכעת הם מרוצים. בעיניי 'ייבוא אישי' של פריטים מחו"ל זה סוג של 'הצהרה אישית' ואם לא בא לכם, או מפריע לכם כמו לי לראות את אותו הפריט על מלא אנשים נוספים, לכו על זה. אבל - חשוב להדגיש, שאצלי זה נחשב ממש 'דפקה' רצינית, ואני קצת אובססיבית עם הנושא, אז אל תאמצו את התירוץ הזה כל כך מהר כי הוא די מוקצן.


נקודה חשובה - נכון שתמיד חשבתם ש"תל אביב זה מגניב" ; ו"בשנקין יש מלא מלא בגדים מהממים ומקוריים" אז זהו - שלא, מבחינתי לפחות. בעברי קניות בתל אביב היו אטרקציה מטורפת, אבל אחרי שגיליתי את  הרשת - גיליתי שגם מלא דברים שמוכרים בתל אביב, שהם כאילו 'מאגניבים' מיובאים מחו"ל, ונמצאים במחירים פחותים הרבה יותר באיביי. בהתאם - זה דיכא את החשק שלי להזמין באיביי, כי זה כן גרם לי לחשוב שכבר יש הכל מהכל בכל מקום וגם מה שחשבתי שמקורי - הוא לא. אני לא אכפיש פה שמות של אף חנות מסוימת, אבל דעו לכם/לכן - שיש חנויות לא בודדות (המון!!!) בארץ שגובות מחירי עתק על פריטים שעולים כמאה שקל לכל היותר.


היופי בEBAY זה העובדה שאתה קונה את זה לרוב מאנשים פרטיים (צרכן לצרכן) ולא מתאגיד גדול, ולכן זול יותר לעיתים. אני לא מדרבנת אתכם כאן רק לקנות , אלא כמובן שיש את האופציה גם למכור פריטים עודפים שיש לכם או שאתם לא צריכים יותר. זו אחלה דרך להרוויח מעט (או הרבה) גרושים.














האמת שבנוגע לאיביי אני יכולה לדבר ולדבר, מה שלא אופייני לי, אבל באמת שיש לי הרבה חיבה ואהבה לנושא.
מקווה שמרגישים את הפרגון שלי לאתר, ושהצלחתי להשפיע עליכם איכשהו, למרות שזה בעצם מנוגד למטרה שלי - להיות 'מאגניבה ומקורית' במלבושיי ..
סתם, יש אישור. רק אל תקנו שום דבר עם פפיונים, טוב? כי סביר שיש לי כזה.. :)








ועכשיו.. הרגע לו חיכיתם כל הפוסט הזה ובגללו אתם כאן....


אני לא יודעת מהיכן אזרתי האומץ לפרסם את התמונות הללו, כי הן באמת כמו שאומרים 'תמונות קשות'. קשות מאוד אפילו לצפייה. ועם זאת לא מספיק אז אני גם נראית שמנה ומעוותת.. 
 לא מומלץ לאנשים עם קיבה רגישה, או יותר נכון עם חוש סטייל מינימאלי, שככל הנראה - לא היה לי באותה התקופה.












ואני שואלת...............
















אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תמיד כיף לשמוע מה שיש לכם לומר :)